בס”ד
אבי שלום,
באתי לפגישה לחוצה מעט בשעות היום שלפני הפגישה – מצד אחד, סוף סוף יש הסכמה של תומר לבוא לפגישת ייעוץ זוגי משותפת.
מצד שני, כבר הנושאים הצורמים צפו ועלו , והתקשורת הלקויה לא הביאה אותנו לשום מקום בהעלאת הנושאים, אז האם יש בכלל סיכוי לשינוי ?
מטבעי אני אופטימית וחושבת קדימה. ולכן הצלחתי לגייס את התחושות האופטימיות לפתיחת הפגישה.
החלק הקשה היה לשמוע שוב את העמדה המוכרת, המציפה בי רגשות של אכזבה ותסכול- איך יכול להיות שזה מה שהוא חושב עלי?
אך רגע לפני היאוש החזרת לנו את הסיכוי הצלחת לגייס את תומר לראות את חשיבות התהליך, ולהניע אותו לפעול.
ראינו שיש עדיין דרכים למצוא את המסילות ללב – אחד של השני.
אבל הם צריכות להיות בהכוונה מסודרת, כדי שלא יעלו עקיצות וציניות וכל מה שתמיד עלה.
שעורי הבית לא קשים בכלל, וכבר במהלך היום שאחרי, כל צורת הדיבור ההדדית נראית יותר טוב.
הנעימות של השיחה יוצרת גם אנרגיות יש מאין להשתדל יותר.
הכל טוב בינתיים. תומר לא עובר בסדירות על המיילים שלו, אולי יגיב בהמשך השבוע.
ימית
