רונן, (65) אב להילה ושירן, (38, 35),
לאחר תהליך לחידוש קשר עם שתי בנותיו:
בעקבות טיפול מוצלח קודם אצל אבי, פניתי לבנותיי ובקשתי מהן להצטרף אלי לשיחות עם אבי.
(קודם לבתי הגדולה ולאחר סיום התהליך אתה – גם לביתי הצעירה)
המטרה היתה להתגבר על כעסים וניתוק מסוים בקשר בינינו, כתוצאה מההשפעה השלילית שהיתה עליהן בתקופת הנישואין הקשים שלי עם אמא שלהן.
הבנות היו בוגרות כשהתגרשתי מאמן והיו כבר בשנות השלושים כשנפגשנו עם אבי.
בהתחלה היו לכל אחת מהן הסתייגויות מכיוון שחששו שאין בי היכולת להפנים את מצוקתן וכן היו ספקניות שאבי, כגבר וכמי שכבר הכיר אותי, יהיה אובייקטיבי ויוכל להזדהות עם רגשותיהן כבנות וכנשים. מהר מאד אבי הוכיח שלא היה מקום לחששות אלו.
אבי הוביל אותנו לעומק הפגיעות והכאבים – מסע שבעצמו היה קשה וכואב מאד– אך באמצעותו הצלחנו “להרגיש את האחר”.
אבי אפשר לי במיוחד כאבא להכיר ולהבין את החוויות הקשות שחוו הבנות בעבר ותרם הרבה בבניית גשרים חדשים וליצירת יחסים קרובים וטובים יותר ביני לבין בנותי כיום.
